תיעוד ליקויים בתמונות: 7 כללים לצילום שמחזיק גם בבוררות

תמונה טובה סוגרת ויכוח לפני שהוא מתחיל. תמונה גרועה - מטושטשת, בלי הקשר, בלי סימון - שווה כמו שלא צילמתם בכלל. אלה הכללים שהתגבשו אצל בודקים מנוסים.

7 הכללים

• 1. צלמו זוג תמונות: אחת רחבה שמראה איפה (החדר, הקיר), ואחת קרובה שמראה מה (הליקוי עצמו).
• 2. הוסיפו קנה מידה: מטר, מטבע או יד ליד הליקוי. סדק של 2 מ״מ וסדק של 2 ס״מ נראים זהים בתקריב.
• 3. סמנו על התמונה: חץ או עיגול בדיוק על הבעיה. מי שמסתכל לא צריך לנחש.
• 4. שמרו על רצף: צלמו לפי סדר הסיור, לא בקפיצות. רצף הגיוני מוכיח שיטתיות.
• 5. תעדו גם את התקין: תמונת "לפני" של אזור תקין שווה זהב אם יתגלה שם נזק אחרי עבודות.
• 6. אל תסתמכו על זיכרון: שייכו כל תמונה לממצא ברגע הצילום, לא בערב במשרד.
• 7. שמרו מקור: אל תערכו את קובץ המקור. סימונים עושים על עותק.

הבעיה של "אסדר את זה בערב"

מי שמצלם 200 תמונות בגלריה ומקווה לשייך אותן בערב, מאבד בממוצע חלק מהן: תמונות יתומות, חדרים מתערבבים, וליקוי בלי ראיה. השיוך חייב לקרות בשטח.

איך זה נראה עם כלי ייעודי

ב‑Inspectra מצלמים מתוך כרטיס הליקוי עצמו: התמונה נולדת משויכת לממצא, מסמנים עליה חץ או עיגול במקום, והיא נכנסת לדוח אוטומטית. אין גלריה, אין שיוך ידני, אין תמונות יתומות.